גרמניה: שרודר מכריז מלחמה על מדינת הסעד

שני עולמות שונים ומובחנים היטב נראו בגרמניה בסוף השבוע. בברלין מנהיגי האס.פי.די התכנסו על מנת לחגוג את יום ההולדת ה-140 של המפלגה. מנהיג המפלגה והקנצלר של גרמניה ג'רארד שרודר הגן על המדיניות של הקונטר רפורמות "אג'נדה 2010 " ושיבח את טוני בלייר כדוגמה מוצלחת להנהגה סוציאל דמוקרטיה "מודרנית". מצד שני ובאותו זמן, 90,000 פועלים נענו לקריאה של הפדרציה האיגוד מקצועית הדי.ג'י. בי. והפגינו כנגד הניסיון של שרודר לחסל את מדינת הרווחה. במזרח גרמניה 84 אחוז מעובדי הפלדה המאורגנים באיגוד האי ג'י מטל הצביעו בחיוב להצעה הקוראת לפעולה תעשייתית כדי לזכות בשבוע עבודה של 35 שעות, אשר קיים בגרמניה המערבית מאז שנות התשעים.

רק ימים ספורים קודם להפגנות של האיגודים המקצועיים, מנהיג הדי.ג'י .בי. מיכאל סומר, איים כי שרודר המתעקש על תוכנית "אג'נדה 2010 " מסתכן בגרימת קרע סופי ביחסים הקיימים מז סוף המאה ה19 בין מפלגת האס פי.די. ובין האיגודים המקצועיים. למרות כל אלו שרודור מתעלם מהלחצים של האיגודים המקצועיים ומתעקש על כפיית הפרוגרמה שלו אשר עומדת לקבל אישור בפרלמנט בשבועות הבאים. .

כאשר הוא הציג אותה לראשונה בנאום בבונדסטאג ב14 למרס, הפעילים באיגודים המקצועיים שהיו עסוקים בארגון ההתנגדות למלחמה כנגד עיראק, לא שמו לב לפרטי התוכנית ולא תפסו את מלוא משמעותה. אולם מה ששרודר מציע אינו דבר אחר, מאשר התקפה חזיתית על מדינת הרווחה. היא כוללת מספר סעיפים, אשר עד לאחרונה היו קיימים רק בתוכניות של הפדרציה של המעבידים והאלמנטים הבורגנים הריאקציונרים ביותר בחברה, אשר קיבלו ביטוי בהצעות של המפלגות הבורגניות באופוזיציה.

רבים אשר סוונרו מהעמדה ה"פציפיסטית" של שרודר במרוצת המלחמה ( אשר לא רק שלא היתה עקבית אלא ברמות שונות תמכה במלחמה) ואשר קיוו כי "הבליריזם", אותו מגלה שרודר, הוא נחלת העבר, מתחילים להבין כי הקואליציה של "האדומים-ירוקים", למעשה היא האג'נדה של בלייר ודומיו.

אחוזי פניקה אל מול האבטלה הגדלה והפחד ממיתון ואולי משבר, שרודר ויועציו עושים עתה בדיוק מה שהם האשימו בעבר כי ממשלת קוהל עשתה: הם תוקפים את המובטלים ולא את האבטלה.

הם טוענים כי חיסולה של מדינת הרווחה יחד עם הורדת המסים למעבידים והעשירים, תפתח את הדרך לפריחה כלכלית מחודשת, אשר תיצור מקומות עבודה חדשים. הם יכולים לסמוך על תרועות ההדרן של אמצעי התיקשורת הבורגנים ועל תמיכת הפוליטיקאים הבורגנים שידחפו אותם רחוק ככל האפשר על הדרך שהם עלו עליה.

כבר עתה מנהיגים של הסוציאל דמוקרטיה הגרמנית הודיעו כי צעדים אלו הם רק צעדים ראשונים לרפורמות ( כוונתם כמובן לקונטר רפורמות). "אג'נדה 2010 ", כוללת את האלמנטים הבאים:

-התקפה מסיבית על המובטלים אשר יידחפו לזרועות העוני ו/או יהפכו אותם לחלק מ"העובדים העניים"

- חיסול ביטוח רפואי (אשר יופסק לאחר שישה שבועות של מחלה) הדבר יכריח פועלים לחסוך לימי סגריר או לקנות ביטוח רפואי פרטי.

- שינוי סעיפי החוק המגינים כיום נגד פיטורים שרירותיים- בתרוץ כי זה יעזור למעביידם ליצור מקומות עבודה נוספים.

-באותה עת, היא תביא לקיצוצים נרחבים בשרותים הרפואים ובפנסיות ( כפי שקורה בכל אירופה), ואשר כבר הודיעו עליהם.

פעילים באיגודים מקצועים וכן חברים רבים במפלגה אומרים כי לא לשם כך הם בחרו מחדש בשרודר בספטמבר האחרון. למנהיגי האיגודים המקצועיים לעומת זאת יש דילמה: במשך שנים הם קיוו כי המדיניות של המודרניזציה, קונזנסוס ושיתוף פעולה עם שרודר יצרו צלו אוזן קשבת וכתוצאה הוא יעשה פשרות לטובת העובדים. עתה ברור שהוא איתן בדעתו לדחוף את הפרוגרמה שלו מבלי שיש לו את הקונצנזוס של האיגודים המקצועיים..

מנהיגי האיגודים מוצאים עצמם מותקפים וחשופים אל מול המתקפה של שרודר והבורגנות ואין להם ברירה אלא להביע התנגדות ולהתחיל לפעול קמעה כנגד התוכנית של שרודר. חברי איגודים מקצועיים שהם גם בוועד הפועל של המפלגה כמו למשל סגן נשיא הדי.ג'י בי. אורסלה אנגלן קפר ואותמר שרינר, מנהיג המפלגה בסניפי האי.אפ אי, יצרו אופוזיציה קטנה אך משמעותית כאשר הצביעו נגד "אג'נדה 2010" .

.

בכל מקום בו פעילים בעלי הכרה פועלית דנו בתוכנית במקומות העבודה הם הצליחו ליצור התנגדות נחושה. בהפגנת הראשון למאי, מנהיגי האס.פ.דה כשרודר והשר הימני שלן לעניני כלכלה ועבודה , וולגנג קלימנט, נשאו נאומים הם התקבלו בקריאות ביניים על ידי פעילים באיגודים המקצועיים צעירים ומבוגרים.

לאחר מספר הפגנות מחאה נוספות בכל הארץ בימים האחרונים, מניהיגים בכירים באיגודים המקצועיים ומחכי פינכה נאמנים להנהגת המפלגה, החלו לעצור אתתנועת המחאה כאשר הם אומרים:"אין אנו תומכים ב"אג'נדה 2010" , אולם אין אנו מוכנים להפיל את הממשלה." .

תביעות יותר רדיקליות להחרפת המאבק, כולל שביתה כללית ליום אחד, כפי שתבעו מנהיגי הקונפדרציה של צעירי הור.די, האיגוד הגדול ביותר ( כאיגוד יחיד ולא פדרציה), או וועדי פועלים באיגודים מקצועיים, לא מצאו אוזן קשבת אצל הנהגת האיגודים הבכירה. לעומת זאת לפחות כך זה נראה, שני האיגודים הגדולים ביותר, האי.ג'י מטל ו ור די, עשו מאמץ מסוים לגייס פעילים למען הפעולה ב24 למאי, למרות שההתראה ניתנה זמן קצר בלבד לפני הפעולה. .

מנהיגים של שלושה איגודים יותר קטנים ( עובדי כימיקלים, מכרות, הרכבת, מזון, טבק ומסעדות), יצאו עם הצהרה משותפת שקראה להתפשר עם ממשלת שרודר. מנהיג הדיג'י בי, מיכאל סומר אמר אתמול בראיון, כי למרות שאין הוא מאושר עם חלקים ניכרים ממאג'נדה 2010", הוא ימנע מגיוס ההמונים לתקופת הקיץ, על מנת לראות מה יקרה בסתיו. אולם ברור שאין כל סיבה להפסיק את הגיוס לפעולות מחאה כאשר הן רק התחילו! מנגנון המפלגה של שרודר הוציא מספר הצהרות מעורפלות על מנת לפייס את הפעילים באיגודים המקצועיים ואת השמאל במפלגה, אולם הם כבר הבהירו כי הם לא יעשו ויתורים בשאלות המכריעות והקשות של "אג'נדה 2010".

משבר באס.פי .די

בדיוק כאשר הם חוגגים את יום ההולדת המאה וארבעים של המפלגה, האס.פי.די. מוצאת את עצמה במשבר מהקשים ביותר בהיסטוריה שלה. 60,000 חברים נטשו אותה מאז החורף האחרון, כולל אנשים שהיו חברים שנים רבות. אולם לא נראה כי מנגנון המפלגה בברלין מודאג במיוחד מכך, אחר הכל אנשים אלו היו "עושי הצרות" היותר ביקורתיים, וההנהגה בסניפי המפלגה נפלה לידי הימין/ או יפיים כתוצאה מעזיבתם.. אולם השלום במפלגה לא הוחזר על כנו. תומכי שרודר מוציאים עצמם נאלצים להגיב לתביעות גוברות הבאות מכל רחבי הארץ, להכניס שינויים בתוכנית אותה עומדת המפלגה לאמץ בכינוס מיוחד בראשון ליוני.

באותה עת, קבוצה יותר מגובשת של אנשי שמאל הן בפרלמנט והן באיגודים המקצועים החלו בהחתמות על עצומה למשאל עם של כל חברי המפלגה, בנושא "אג'נדה 2010". שרודר חזר והצהיר כי הוא יתפטר אם אג'נדה 2010 לא תאומץ בכינוס המיוחד ובמפלגה. לסחיטה זו ללא ספק תהיה השפעה והיא "תשכנע" נציגים רבים לכינוס המיוחד להצביע עבור הצ'יף והתוכנית של "קו המפלגה". המזכיר הכללי של המפלגה, אולף שולץ, שהיה בעבר באגף השמאלי של המפלגה ( גוזוס) עושה במיטב יכולתו על מנת שהכינוס יקבל את התוכנית. אולם "ניצחונו" הצפוי לא יהיה סוף הסיפור אלא אפיזודה חולפת בדרמה המתפתחת.

.איש אחד שהיה צריך להזמינו לחגיגות יום ההולדת של המפלגה, אך שרודר ושולץ "שכחו" להזמינו, הוא אוסקר לאפונטין, אשר התפטר כשר האוצר, מנהיג המפלגה וחבר פרלמנט במחאה על תזוזת שרודר לאגף הימני של המפלגה לפני 4 שנים. הוא חי עתה חיי נוחיות לאחר שפרש בגיל צעיר והוא חוזר לחים הפוליטים כאשר הוא מציג עצמו כאלטרנטיבה לשרודר. במצעד האחרון כנגד המלחמה בפרנקפורט בתקופת האיסטר וגם במצעד המחאה של האיגודים המקצועיים לפני מספר שבועות, הוא זכה בתמיכה רבה כאשר הוא ביקר בחריפות את התוכנית של שרודר. בזמן ששרודר חובק את הבליריזם, לאפונטין מבטא את הנוסטלגיה שחשים פועלים רבים הרוצים לראות חזרה לימים הטובים של שנות השבעים, כאשר הסוציאל דמוקרטיה הייתה מזוהה עם אנשים כמו וילי ברנדט וכאשר עשתה רפורמות רבות מהם זכו פועלים רבים. על אף שהנאומים שלו אינם אנטי קפיטליסטים, שלא לדבר על כך שאינם מרקסיסיטים, לפונטין מציג עצמו "כמגן של הפועלים", כאשר הוא תוקף א הקפיטליסטים רודפי הבצע, מזהיר מפני משבר כפי שהיה בשנות השלושים, ומציג תוכנית כלכלית קנסיאנית.

אולם יש עוד להיוכח,, האם לפונטין יעשה מעשים ולא רק ינאם נאומים מילטנטים, דהינו השאלה היא, האם הוא יארגן אופוזיציה שמאלית על מנת לסלק את שרודר ותומכיו. יש גם לראות האם חברו של לפונטין, אותמר שרינר אכן יצביע כנגד "אג'נדה 2001" בפרלמנט ובכך יצור קוטב של משיכה..

הבלגן שהפי.די. אס מוצאת עצמה היא הזדמנות פז למפלגת הפי.די.אס, הניצבת שמאלה לאס. פי.די למשוך אליה אלפי מאוכזבים מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית, אולם הפי.די. אס עצמה נמצאת במשבר עמוק. במקום לרכז את כל הכוחות של המפלגה על מנת לתקוף את אג'נדה 2010", בחזית מאוחדת עם חברי השורה של האיגודים המקצועים ולהציב אלטרנטיבה סוציאליסטית מושכת, האגף היותר מתון של הפי,די.אס. מנסים לסלק את האנשים היותר שמאלים שאחזו בתפקידים במפלגה, כמו למשל המזכיר הכללי של המפלגה וסגנו. כנס חרום של הפי.די. אס שיערך הקייץ, יעסוק באינטריגות , האשמות וארגון קליקות, יותר מאשר מתן תשובה פוליטית סוציאליסטית. יש בפי.די. אס. שכבה של פוליטיקאים המקבלים שכר טוב משום שיש להם משרות בפרלמנט, ובאדמיניסטרציה של הממשלה במזרח גרמניה והם מבקשים להיפטר ממה שהם מכנים "המורשת הבולשביקית".

אין זה כלל מפתיע שהמשבר של הקפיטליזם חודר את האיגודים המקצועיים, ל אס .פי. די. ול פי.די.אס ובכולם יחד באותו זמן. הבוסים ושרודר יודעים מה הם רוצים. אם למנהיגי האיגודים המקצועים היה רק חלק מהרצון וההכרה שקיימת אצל ליריביהם מהצד השני של הבריקדות, היתה כבר כיום תנועה המונית במטרה לעצור את "אג'נדה "2010, ללהבחר להנהגת המפלגה ולהחזיר את האיגודים המקצועיים למערכה. אולם למרות כל הניסיונות לשתק את התנועה של הפעילים מלמטה, המנהיגים של האס.פי.די והאיגודים המקצועיים לא יצליחו לעצור את ההתפוצצות החברתית- פוליטית המבשילה